#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על פירות הארץ?	"בורא פרי האדמה [אבל לא בורא פרי הארץ דלשון זה שייך על מדינה כגון ארץ ישראל או ארץ מצרים אבל אדמה שייך לרגבי האדמה, ואפי' אם בדיעבד בירך בורא פרי הארץ לא יצא (ערוה""ש סעי' א') {והקשה בני יוסף נ""י הרי אשכחן ארץ דהוא לשון רגבי האדמה (כגון בראשית ברא אלקים וגו')}, ואמנם השערי הברכה (פי""א סעי' כ') הביא מכה""ח (סי' ר""ב ס""ק ז') דהמברך בורא פרי הארץ יצא]"	סימן רג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסימנים לידע איזהו פרי עץ או פרי האדמה?	"איתא בגמ' (מ' ע""ב) כי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא והדר מפיק מקרי פרי העץ, ואי ליתא לגווזא דהדר מפיק מקרי פרי אדמה, ונחלקו הראשונים איך לפרשו:<br>1) כל דבר ששרשיו נשארין בקרקע בכל שנה וא""צ לזורעו מקרי פרי עץ, אבל אם צריך לזורעו בכל שנה מקרי פרי אדמה (ר""י, רא""ש, טור, מהר""ם מרוטנבארק, ר""ת) [ולפי""ז כל מיני אטד בפה""ע]<br>2) כל אילן שיבש בסיתוא וכלו גווזיה וטרפיה לגמרי והדר פרח משרשיו הוי פרי האדמה (רבינו יוסף שמובא בטור, מרדכי, רבינו מנוח) [ולפי""ז כל מיני אטד בפה""א] [ושני שיטות אלו פליגי אם ""גווזא"" קאי על הענף או על השורש (מחה""ש)]"	סימן רג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך קיי""ל?"	"השו""ע פסק דגווזא קאי על הענף (וכדעה שניה) {וכפשוטו הוא רק מחמת ספק ויוצא בדיעבד בבפה""ע (גר""ז סדר ברכת הנהנין פ""ו סעי' ו'), אכן המ""ב (לקמן סי' ר""ו ס""ק ב') כתב דאינו יוצא אפי' בדיעבד, וש""מ דס""ל דהוא ודאי, וצ""ע, ועי' וזאת הברכה (בירור הלכה סי' ל""א-ב)}, הערוה""ש (סעי' ד') כתב דכל הסימנים אינם אלא לדעת ר' יהודה ואנן קיי""ל כרבנן דס""ל דצריך אילן גמור."	סימן רג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד סימנים לירק?	"1) הרמ""א הוסיף עוד סימן מהתוספתא (כלאים פ""ג הי""ג) דאם הפרי יוצא משרשיו מקרי פרי אדמה ואם יוצא מענפיו מקרי פרי העץ, וכן מבואר מהירושלמי מעשרות, אכן הגר""ז (סדר ברכת הנהנין פ""ו סעי' ז') פירש התוספתא באופן אחר [דכפשוטו מקורו מהתוספתא] ופי' דאם הפרי גודל מהגזע גופה אין זה עץ אלא ירק.<br>איתא בירושלמי דבודאי ירק [כגון כרוב] א""צ סימנים הנ""ל, ומפני זה כתבו הראשונים ואחרונים כמה סימנים אחרים להגדיר ""ודאי ירק"":<br>2) כתב החזו""א (ערלה סי' י""ב ס""ק ג') כתב דאם הגזע אינו מתקיים ג' שנים הוי ירק [ולפיכך חציל הוי ירק]<br>3) כתב הרב פעלים (או""ח ח""ב סי' ל') ע""פ התוספתא דאם מוצא פירות בשנה שנזרע נחשב כירק (וכ""כ ברכ""י יו""ד סי' רצ""ד ס""ק ב')<br>4) ועוד כתב הרב פעלים (שם) בשם ההלכות קטנות דאם הגזע שלו חלול אינו דומה לאילן [וכן אם הוא רך], אכן השבט הלוי הוכיח מקנים דהם חלולים ואפ""ה מקרי עץ {ובאמת מבואר מתוס' (ברכות מ' ע""א) דיש סימן אחר ע""פ הירושלמי דכל שנחשב כאטד ברכתו בפה""א, וביאר הנשמת אדם דהיינו אם אינו עוזרדין דהיינו כשהוא רך}<br>5) הברכ""י (יו""ד סי' רצ""ד ס""ק ד') הביא ממהר""ם אלשיך דאם הוא טוב בשנה ראשונה, ואח""כ הוא גורע מעט והולך זה מורה שהוא ירק ולא עץ [אבל החזו""א (הל' ערלה פי""ב סעי' ג') כתב דאין זה עיקר]<br>(ועי' דברי מלכיאל ח""ה סי' קמ""ג, וקונטרס על אננס מאת ר' מאיר שלום הלברג שליט""א)"	סימן רג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על raspberries?	"הוא מאלינע""ס (פטל), והמציאות הוא שמוציא פירות מענף אחד ולשנה הבאה מוציא פירות מענף אחר [אבל לא מת הראשונה], ונחלקו בזה הפוסקים, החיי""א (כלל נ""א סעי' ט') והמ""ב (ס""ק א') והערוה""ש (סעי' ה') ס""ל דברכתו בפה""ע, אבל הט""ז (סי' ר""ד ס""ק ח') ודברי מלכיאל (ח""ה סי' קמ""ג) והקצה""ש (סי' מ""ט סעי' ו') פסקו בפה""א, והורה רשז""א בפה""א מספק (וזאת הברכה לוח הברכות הע' נ""ט) {אכן, מבואר בדברי מלכיאל דהסברא לומר שהוא בפה""א הוא דוקא מפני שענף שני בא משרשיו, וא""כ לא מצינו שום פוסק דס""ל דאם בא מענף אחר יהא בפה""א} "	סימן רג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על blueberries?	"בדרך כלל בפה""ע, אבל יש סוג שגדילים תוך ג' טפחים להקרקע ולפי המנהג ברכתם בפה""א (וזאת הברכה לוח ברכות הע' ו') {אכן, לפי האג""מ (או""ח ח""א סי' פ""ה) דוקא אם יש להם מנהג ידוע, ואם לאו ברכתם בפה""ע}"	סימן רג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כלה הענף אבל נשאר מן השורש למעלה מן הקרקע?	"החיי""א (כלל נ""א סעי' ט') הביא מח' בזה {ומשמע דנחלקו אם זה נחשב כאילו נתקיים הענף}, ולכתחילה יברך בפה""א, ואם בירך בפה""ע יאכל כל שהו כדי שלא יהיה ברכה לבטלה (מ""ב ס""ק ג') [ודוקא כאן דמעיקר הדין ברכתו בפה""א, אבל האג""מ (או""ח ח""ד סי' מ' אות א') חידש דבכל אופן שאינו יוצא אלא בדיעבד עדיף שלא להמשיך לאכול (מ""ב דרשו)]"	סימן רג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפירות הגדילים על אילנות קטנים?	"המג""א ס""ל דברכתן בפה""ע אע""פ שהם פחותים מג' טפחים, אבל החיי""א (כלל נ""א סעי' ט') כתב דנוהגין לברך בפה""א (מ""ב ס""ק ג'), והאג""מ (או""ח ח""א סי' פ""ה) כתב דבמקום שאין מנהג יש לברך בפה""ע [ונפק""מ לגבי הברכה על cranberries]."	סימן רג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה כשמוצץ הפרי 1) שראוי לאכילה 2) שאינו ראוי לאכילה?	"1) המג""א (ס""ק א') כתב שהכל [וכ""כ הגר""ז (סדר ברכת הנהנין פ""ו סעי' ט') דיברך שהכל חוץ מענבים שיברך בפה""ע], והחיי""א (כלל נ""א סעי' ח') כתב דנוהגין לברך בפה""א (שעה""צ ס""ק ה'), ורע""א לעיל (סי' ר""ב סעי' ח') כתב דברכתו בפה""ע {ויתכן דליכא מח' בין החיי""א ורע""א}, ולמעשה נוהגין לברך שהכל כהמג""א וגר""ז 2) שהכל (חיי""א שם, מ""ב ס""ק ג')"	סימן רג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הברכה על מאוזי""ש?"	"כיון דכלו ענפיו לגמרי ברכתו בפה""א [ואין אנו יודעין מה זה (ערוה""ש סעי' ה'), אבל הקצות השלחן (בדה""ש סי' מ""ט) כתב דהוא בננה]"	סימן רג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על אננס - pineapple?	"{נוהגין לברך בפה""א, ויש לפרש ע""פ המהר""ם אלשיך דהפירות ממעטין והולכים באיכותם [אבל צ""ע מסוכר דהקנה מתמעט והולך ואפ""ה נקרא עץ], ועוד כתב המאיר עוז דחוטר המוציא פרי נובל לאחר השנה, ויש לפרש דהעלין המסבבין את הגזע מתייבשין ונופלין ולא נשאר אלא הגזע, אבל הגזע אינו מוציא עוד חוטרים אלא אם משיירין חוטר אחד עליו יתגדל אבל יתכן דאין זה נחשב כחי, אבל עדיין קשה מסוכר דנקרא עץ, אולם יש לחלק דסוכר מוציא שני חוטרים מן הגזע והם גדולים מאד משא""כ אננס בשנה ראשונה אינו מוציא אלא גזע אחד ובשנה שניה יש עוד חוטרים אבל הם קטנים. והרמ""ש הלברג שליט""א רצה להביא ראיה מסוכר דנחשב כעץ ואפ""ה אינו מוציא זרעים אלא פעם אחת, ויש לדון בזה, ועי' תוס' ברכות (ל""ו ע""ב) דכתב דמברכין העץ על סוכר דכתיב יערות עם דבשי, ואולי כוונתם דהוא גזה""כ דסוכר נחשב כעץ אע""פ שאינו עץ, אבל דוחק לומר דזהו כוונת תוס' אלא יותר נראה כמ""ש הרא""ש דאינו מקור. ועוד יש לחלק דהסוכר מוציא הרבה זרעים בראשם וזהו פירות שלו משא""כ אננס רק מוציא פרי אחד [אע""פ שהוא חיבור מיותר ממאה זרעים מ""מ נעשו גוש אחד], ועוד יש להקל משום המהר""ם אלשיך דמתמעט והולך ובסוכר הזרעים שהם הפרי אינם מתמעטים והולכים, למעשה אחר כל השו""ט עם הרמ""ה הסכימו הפוסקים שברכתה בפה""א ואין בו חשש ערלה, ונראה לפרש דאם רוצה לדון עליו מתחילה יש לדון בזה טובא אבל עכשיו שנתפשט בכל ישראל להתיר וברכתו בפה""א אפשר ליישב המנהג בחילוקים דחוקים בין אננס וסוכר}"	סימן רג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על פירות 1) מתוקים 2) מרים, של אילני סרק?	"1) ברכה הראוי לה (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ה') 2) לעולם שהכל, ואפי' אם מתקן באור, דאינם חשובים כפירות [כגון ענבי הדס], אכן השע""ת (ס""ק ב') הביא מהאריז""ל דאין חילוק בין אילני סרק לאילני פירות [וכן מובא במג""א לקמן (סי' ר""ד ס""ק י')], אבל הערוה""ש (סעי' ו') ביאר דהאריז""ל מיירי בפירות מתוקים."	סימן רג סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל אילני סרק?	"כל שגדילים מאיליהן בלא זריעה ונטיעה (ביה""ל ד""ה אילני)"	סימן רג סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על סברס (צבר)?	"רוב הפוסקים (ברכ""י סי' ר""ב ס""ק א', כה""ח שם ס""ק ו', וזאת הברכה בלוח הברכות) סוברים בפה""ע, אע""פ שגדילין על אילני סרק מ""מ הפירות מתוקים [אך הקשה שערי הברכה (פכ""ג הע' 600) דהם גדילים מהגזע {ולפי הגר""ז יהא בפה""א, וי""ל דהגר""ז מיירי דוקא באילן רך}]"	סימן רג סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על זנגביל 1) רטוב 2) יבש 3) צלויה?	"1) בפה""א [בין חי בין מרוקח בדבש] (מ""ב ס""ק ח', שו""ע לעיל סי' ר""ב סעי' י""ח) 2) בעין אינו מברך כלל, ואם מרוקח בדבש ברכתו בפה""א [ולא דמי לאגוז רך דברכתו שהכל אפי' כשהיא מרוקח דהתם לא נגמר הפרי] (מ""ב ס""ק ט') 3) לרפואה בפה""א, לציווע""ר (קינמון) [שהוא לטעמא ולא לאכילה] המג""א (ס""ק ד') מסתפק אם ברכתו בפה""א או שהכל, והמ""ב (ס""ק י') הכריע שהכל, וה""ה בפלפלין לעולם ברכתו שהכל (ערוה""ש סעי' ז') {ולכאורה ה""ה בקינמון ושאר תבלינים, וכן משמע ממ""ב לקמן (סי' ר""ד ס""ק כ""א), וצ""ע מסי' ר""ב סעי' י""ז, וצ""ל דבזמנם נהגו לאכול קינמון כמאכל בפנ""ע}."	סימן רג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טחן הזנגביל עד שאינו ניכר כלל?	"העמק ברכה כתב דברכתו שהכל, והביה""ל (ד""ה על) מתמיה עליו שהרי דרכן להיות נטחן לגמרי, ומסיים דאולי ס""ל דאין דרכן לכתשו כ""כ, וצ""ע."	סימן רג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הברכה על חריי""ן?"	"העולת תמיד ס""ל בפה""א דאדעתא דהכי נטעי לאוכלו ע""י חומץ דומיא דזנגביל יבש, והא""ר ס""ל שהכל דלא דמי לזנגביל דחזי ברטיבא משא""כ חריי""ן לא חזי כלל {ולפי""ז ה""ה שוקלוד יהא שהכל, אבל צ""ע משקדים מרים}, והפמ""ג (מש""ז ס""ק א') ס""ל שהכל מטעם אחר מפני שגדל מאליו ואינן נזרעין, והמ""ב (ס""ק י') פסק כהפמ""ג דברכתו שהכל [ונוטה דאפי' כשאוכלו חי (שעה""צ ס""ק ט""ז), אמנם כתב הביה""ל לקמן (סי' תע""ה ד""ה בטיבול) דבליל פסח כיון שחייב לאוכלו יש בה חשיבות וברכתו בפה""א], וכ""כ הערוה""ש (סעי' ח') דברכתו שהכל. אמנם, אם החריי""ן מעורב עם סלק יש אומרים דברכתו בפה""א, אבל יש מפקפקין דאינו נאכל בפנ""ע אלא כטפל ותבלין לדבר אחר (עי' שערי הברכה פכ""ג הע' 200 והע' 202)"	סימן רג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על מרקחת של צנון?	"בפה""א, ואפי' אם נעשה מקליפתן (מש""ז ס""ק ג', מ""ב ס""ק י'), אבל אם כבר נתקשה הצנון ואח""כ עשה מרקחת ממנו ברכתו שהכל (שע""ת ס""ק ה.)"	סימן רג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם גוי עשה את המרקחת, האם הוא אסור משום בישול עכו""ם?"	"בזנגביל הב""ח מחמיר אבל המג""א (ס""ק ד') הביא משמעות מתוס' והטור דמותר דהרי הוא נאכל כמו שהוא חי, אבל בשאר ירקות שאינן נאכלין כמו שהוא חי אסורים (מ""ב ס""ק י""א)"	סימן רג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשמערב בשמים כתושים עם סוכר?	"כיון שדרכן להיות כתושים לגמרי, ברכתן בפה""א, ואפי' אם רובן סוכר שהסוכר טפל להם (מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן רג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסברות לברך שהכל על שוקלוד?	"במ""ב דרשו הביאו כמה סברות:<br>1) אינו נאכל בפנ""ע [ודחה המנחת שלמה (ח""א סי' צ""א אות ב') סברא זו מזנגביל {ואמנם, אשכחן סברא זו בא""ר לגבי חריי""ן, אבל הקשה עליו הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') מאכילת ורדים (לקמן סי' ר""ד סעי' י""א), ועוד יש להקשות משקדים מרים, אבל לזה יש לדחות דנאכל בעין ע""י בישול ואינו דומה לשאר דברים שרק נאכלים ע""י תערובות}]<br>2) העמק ברכה (מובא בביה""ל ד""ה על) ס""ל דאם הוא כתות לגמרי ברכתו שהכל, אכן הביה""ל מתמיה עליו (שבט הלוי ח""ז סי' כ""ז אות ב')<br>3) מתחילה באו מאילני סרק [אבל זה לא מהני בזמנינו] (אור לציון ח""ב פי""ד אות ה')<br>4) נשתנה הרבה ואינו ניכר כלל, וכמו שכתב הביה""ל (סי' ר""ב סעי' ט""ו) לגבי הסוכר שבא מסלק [אבל יש לדון בזה שהרי צבעו שחור כמו הקקאו {אכן, שייך טעם זה בשוקלוד לבן}] (חוט שני ברכות עמ' קפ""ח ס""ק ז')<br>5) {כתב השע""ת (סי' ר""ב ס""ק י""ט) בשם הדברי יוסף (סי' י""ד) דבעיקר הוי משקה וכמ""ש במרדכי והגר""א דמשקה הוי לעולם שהכל, ושמעתי מהרב עזריאל בראון שליט""א דבתחילה רק שתו שוקלוד וכיון שהיה משקה כבר נהגו לברך שהכל, ולא נשתנה אפי' לאחר שנעשה אוכל}"	סימן רג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על צנון?	"בפה""א, אע""פ שסופו להקשות אפ""ה נטעי אדעתא לאוכלו כשהוא רך (ברכות ל""ו ע""א, מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""ד), ולאחר שנתקשה אינו מברך עליו דהרי רוב בני אדם אין אוכלים אותם כלל (שע""ת ס""ק ה.)"	סימן רג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על צנון שלנו?	"החיי""א ס""ל דברכתו שהכל כיון שאין דרכן לאוכלו לבדו בלא פת, אבל הגר""ז ס""ל דברכתו בפה""א (מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן רג סעיף ח		
